לכל אוהבות הסלמון אני לא רוצה לבאעס

ואפילו לומר שגם אני מטורפת מטורפת על הדג הכתום הזה!!!
נקודה למחשבה…

נתחיל מזה שבילדותי לא אכלתי סלמון. למה?

פשוט כי לא קנו בבית
בגיל 20 וקצת הכרתי, התחברתי
הדג הזה שנמצא בכל מסעדה או בית קפה
וכמעט כל מקום שביליתי בעולם

מתי התאהבתי סופית:
ככל שתזונה בריאה עניינה אותי
לימדו אותי שסלמון הוא הדג המלכותי, הנורבגי הפלצן

שמלא באומגה 3 וזמן ההכנה שלו קצר במיוחד. כל הסיבות לחתונה!

עד כאן נשמע נפלא… עד שהאגדה התנפצה לי בפנים.
מסתבר שהביקוש לסלמון בעולם גדל
הסלמון שחי באוקיינוס במים עמוקים
בגלל הביקוש היה בסכנת הכחדה
אז התחילו לגדל סלמון בחוות גידול
מה שקורה בחוות האלו רחוק מאותו דג משובח בים
הדגים האלו חיים בצפיפות מטורפת מה שמוביל לזיהומים, רעלים ומחלות.
חלק מהתזונה שלהם כוללת אנטיביוטיקה –

זאת אומרת כימיקלים שבסוף מגיעים אלינו לצלחת
ישנן חוות גידול שעומדות בסטנדרטים גבוהים ושומרות על טיב הסלמון רק שהבעיה היא –

שאין לנו הצרכנים דרך לדעת את זה בארץ!

ומה עם סלמון פראי כזה שגדל במים עמוקים והוא מלא בכל הטוב:

הסלמון הפראי הוא יצור מופלא כתום בצורה יוצאת דופן

ואת הפיגמנט שלו הוא מקבל מאכילת דגים וסרטנים.
בניגוד לחוות הגידול המלאכותיות שם הסלמון מקבל את הפיגמנט מתוספי מזון מלאכותיים.
כזה סלמון כמעט ואין בישראל אני עוד לא נתקלתי וחקרתי את הנושא לעומקו

בארץ מייבאים סלמון מחוות גידול מלאכותיות

עכשיו אחרי שביעאסתי- מה עושים?אני אגיד מה אני עושה

לוקחת את המידע הזה ומבינה שסלמון שמגיע אלינו לצלחת זה לא ה״מזון הבריא בעולם״. אני מפוקחת מולו ולא נופלת שבי אחריו באהבה עיוורת.
באופן אישי אני אוכלת פעם בשבוע ולא כמו פעם בתדירות יומית. פעם בשבוע.
האם זה מספיק בטוח? לא יודעת לומר.
זה מרגיש לי נכון וכל אחת ואחד יעשו עם המידע הזה מה שנכון עבורכם:)